נר שלישי, שייצג את פלא המפגש האנושי, יינתן למורדכי מרטין בובר, שהבין לעומק את המשמעות הקדושה שיכולה להתקיים במפגש שבין אדם אחד לשני ובין האדם לעולם.
בספרו המופתי "אני ואתה" (אחד האוצרות היפים שקראתי), חילק בובר את אופן המפגש של האדם עם העולם לשני מצבים:
מצב ראשון - אני-"לז" - אותה התנהלות טבעית בה אנו מורגלים ושרויים ביום יום, התייחסות לדברים ולאנשים סביבנו כאובייקטים הזרים לנו, כאלה שאנו מנתחים, מאפיינים וממתגים.
ומצב שני - אני-אתה - בו מתקיים מפגש אמיתי עם המהות המלאה של האחר, מצב אשר דורש מאיתנו מאמץ ומתאפשר לנו בחסד לעיתים רחוקות ולמשך רגעים בודדים.
וכך הוא כתב אודות המצב השני (מתוך חיבורו "אני ואתה"):
"כאשר אני עומד מול אדם, "אתה" שלי, ואומר לו את מילת היסוד אני-אתה, אין הוא עוד דבר בין דברים אחרים ואין הוא עשוי דברים,
לא "הוא" או "היא" שהוא או היא אחרים מגבילים אותו.
אין הוא עוד הוא או היא, נקודה בחלל ובזמן ששזורה ברשת של העולם, ולא טיבו של דבר שנתון להתנסות ולתאור, צרור רופף של תכונות.
אלא הוא "אתה" ללא גבול וללא אח ורע.
עולם ומלואו, לא במובן הוא שאין זולתו, אלא במובן שכולם זולתו חיים באורו.
כשם שניגון אינו עשוי מסכום צליליו בלבד, ושירה מסכום תיבותיה ופסל מסכום קוויו [...]"
שיהיה חג אורים שמח!
Kommentare